×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יחזקאל י״גתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֥י דְבַר⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ (ב) בֶּן⁠־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֛א אֶל⁠־נְבִיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּבָּאִ֑ים וְאָֽמַרְתָּ֙ לִנְבִיאֵ֣י מִלִּבָּ֔ם שִׁמְע֖וּ דְּבַר⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ג) כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה ה֖וֹי עַל⁠־הַנְּבִיאִ֣ים הַנְּבָלִ֑ים אֲשֶׁ֥ר הֹלְכִ֛ים אַחַ֥ר רוּחָ֖ם וּלְבִלְתִּ֥י רָאֽוּ׃ (ד) כְּשֻׁעָלִ֖ים בׇּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ׃ (ה) לֹ֤א עֲלִיתֶם֙ בַּפְּרָצ֔וֹת וַתִּגְדְּר֥וּ גָדֵ֖ר עַל⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲמֹ֥ד בַּמִּלְחָמָ֖ה בְּי֥וֹם יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ו) חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיהֹוָ֖הי״י֖ לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃ (ז) הֲל֤וֹא מַֽחֲזֵה⁠־שָׁוְא֙ חֲזִיתֶ֔ם וּמִקְסַ֥ם כָּזָ֖ב אֲמַרְתֶּ֑ם וְאֹֽמְרִים֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וַאֲנִ֖י לֹ֥א דִבַּֽרְתִּי׃ (ח) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֣ם שָׁ֔וְא וַחֲזִיתֶ֖ם כָּזָ֑ב לָכֵן֙ הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (ט) וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י אֶֽל⁠־הַנְּבִיאִ֞ים הַחֹזִ֣ים שָׁוְא֮ וְהַקֹּסְמִ֣ים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹֽא⁠־יִֽהְי֗וּ וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית⁠־יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ וְאֶל⁠־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבֹ֑אוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (י) יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת⁠־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃ (יא) אֱמֹ֛ר אֶל⁠־טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃ (יב) וְהִנֵּ֖ה נָפַ֣ל הַקִּ֑יר הֲלוֹא֙ יֵאָמֵ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אַיֵּ֥ה הַטִּ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר טַחְתֶּֽם׃ (יג) לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־הֹוִ֔ה וּבִקַּעְתִּ֥י רוּחַ⁠־סְעָר֖וֹת בַּחֲמָתִ֑י וְגֶ֤שֶׁם שֹׁטֵף֙ בְּאַפִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה וְאַבְנֵ֥י אֶלְגָּבִ֖ישׁ בְּחֵמָ֥ה לְכָלָֽה׃ (יד) וְהָ֨רַסְתִּ֜י אֶת⁠־הַקִּ֨יר אֲשֶׁר⁠־טַחְתֶּ֥ם תָּפֵ֛ל וְהִגַּעְתִּ֥יהוּ אֶל⁠־הָאָ֖רֶץ וְנִגְלָ֣ה יְסֹד֑וֹ וְנָֽפְלָה֙ וּכְלִיתֶ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ וִידַעְתֶּ֖ם כִּֽי⁠־אֲנִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טו) וְכִלֵּיתִ֤י אֶת⁠־חֲמָתִי֙ בַּקִּ֔יר וּבַטָּחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵ֑ל וְאֹמַ֤ר לָכֶם֙ אֵ֣ין הַקִּ֔יר וְאֵ֖ין הַטָּחִ֥ים אֹתֽוֹ׃ (טז) נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַֽנִּבְּאִים֙ אֶל⁠־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְהַחֹזִ֥ים לָ֖הּ חֲז֣וֹן שָׁלֹ֑ם וְאֵ֣ין שָׁלֹ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־הֹוִֽה׃ (יז) וְאַתָּ֣ה בֶן⁠־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל⁠־בְּנ֣וֹת עַמְּךָ֔ הַמִּֽתְנַבְּא֖וֹת מִֽלִּבְּהֶ֑ן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽן׃ (יח) וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה⁠־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗היֱ⁠־הֹוִ֗ה הוֹי֩ לִֽמְתַפְּר֨וֹת כְּסָת֜וֹת עַ֣ל׀ כׇּל⁠־אַצִּילֵ֣י יָדַ֗י וְעֹשׂ֧וֹת הַמִּסְפָּח֛וֹת עַל⁠־רֹ֥אשׁ כׇּל⁠־קוֹמָ֖ה לְצוֹדֵ֣ד נְפָשׁ֑וֹת הַנְּפָשׁוֹת֙ תְּצוֹדֵ֣דְנָה לְעַמִּ֔י וּנְפָשׁ֖וֹת לָכֶ֥נָה תְחַיֶּֽינָה׃ (יט) וַתְּחַלֶּלְ֨נָה אֹתִ֜י אֶל⁠־עַמִּ֗י בְּשַׁעֲלֵ֣י שְׂעֹרִים֮ וּבִפְת֣וֹתֵי לֶחֶם֒ לְהָמִ֤ית נְפָשׁוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא⁠־תְמוּתֶ֔נָה וּלְחַיּ֥וֹת נְפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לֹא⁠־תִֽחְיֶ֑ינָה בְּכַ֨זֶּבְכֶ֔ם לְעַמִּ֖י שֹׁמְעֵ֥י כָזָֽב׃ (כ) לָכֵ֞ן כֹּה⁠־אָמַ֣ר׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗היֱ⁠־הֹוִ֗ה הִנְנִ֤י אֶל⁠־כִּסְּתוֹתֵיכֶ֙נָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַ֠תֵּ֠נָה מְצֹדְד֨וֹתא שָׁ֤ם אֶת⁠־הַנְּפָשׁוֹת֙ לְפֹ֣רְח֔וֹת וְקָרַעְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵעַ֖ל זְרוֹעֹֽתֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּחְתִּי֙ אֶת⁠־הַנְּפָשׁ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם מְצֹדְד֥וֹתב אֶת⁠־נְפָשִׁ֖ים לְפֹרְחֹֽת׃ (כא) וְקָרַעְתִּ֞י אֶת⁠־מִסְפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת⁠־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וְלֹא⁠־יִהְי֥וּ ע֛וֹד בְּיֶדְכֶ֖ן לִמְצוּדָ֑ה וִידַעְתֶּ֖ן כִּֽי⁠־אֲנִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כב) יַ֣עַן הַכְא֤וֹת לֵב⁠־צַדִּיק֙ שֶׁ֔קֶר וַאֲנִ֖י לֹ֣א הִכְאַבְתִּ֑יו וּלְחַזֵּק֙ יְדֵ֣י רָשָׁ֔ע לְבִלְתִּי⁠־שׁ֛וּב מִדַּרְכּ֥וֹ הָרָ֖ע לְהַחֲיֹתֽוֹ׃ (כג) לָכֵ֗ן שָׁ֚וְא לֹ֣א תֶחֱזֶ֔ינָה וְקֶ֖סֶם לֹא⁠־תִקְסַ֣מְנָה ע֑וֹד וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת⁠־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וִידַעְתֶּ֖ן כִּֽי⁠־אֲנִ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א מְצֹדְד֨וֹת א=מְצֹדֲד֨וֹת (חטף)
ב מְצֹדְד֥וֹת א=מְצֹדֲד֥וֹת (חטף)
E/ע
הערותNotes
(ב) הנבאים – בקמץ הבי״ת ולית כוותיה ושאר נבאים הנבאים בשו״א רד״ק בפירוש ושרשים. (ג) ולבלתי ראו – מה שנמסר במסור׳ הדפוס כאן הוא לשון מבולבל והריני כותב בלשון ברור כל פסוק דאית ביה תרי לבלתי קדמאה לבלתי בלא וא״ו תניינא ולבלתי בוא״ו בר מן א׳ לבלתי הביא משא וגו׳ (ירמיהו יז) דאית בההוא פסוקא תרי לבלתי בלא וא״ו וכל פסוק דלית ביה אלא חד לבלתי היא בלא וא״ו בר מן ד׳ דאינון ולבלי בוא״ו וסימנהון לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא (ירמיהו סוף סימן י״ז) אם תפרו את בריתי וגו׳ ולבלתי היות (ירמיהו ל״ג) ולבלתי בנות בתים ולשבתנו (ירמיהו לה) ההלכים אחר רוחם ולבלתי ראו אלין ולבלתי ולית להון זוגא.
(ד) כשעלים בחרבות – בא הפ״א בחטף קמץ מכלול דף רי״ו ובמסורה ב׳ קמצין וסימ׳ תעליא צחו ע״כ. פי׳ תעליא הוא פסוק זה דכתיב ביה כשעלים ופי׳ צחו הוא פסוק ולא צמאו בחרבות דכתיב בישעיה סוף סימן מ״ח.
(ז) הלוא מחזה – במקצת מדוייקים מלא ו׳ ואל״ף וכן נכון כי איננו מן ח׳ הלא חסרים בסיפרא וסימ׳ נמסר לעיל במסרה גדולה ס״ס י״ב. (ט) ובכתב בית ישראל – בקמץ התי״ו והוא סמוך ר״י בס׳ הרקמה. (יא) ואתנה – במקצת ספרים קדמונים התי״ו בסגול ועיין למטה בפ׳ זו ובסימן ל״ד ובפ׳ ויצא. ויונתן שתרגם וית אבני אלגביש נראה שהיה קורא ואת אבני אלגביש וגם רד״ק כתב שכן כתוב במקצת נוסחאות אמנם כפי המסורת שאכתוב בסמוך צ״ל ואתנה.
אבני אלגביש – בס״א כ״י שתי מלות וכן כתב רד״ק שכן נמצא במקצת הספרים ועיין מה שכתבתי בסי׳ ל״ח בע״ה.
(יג) ובקעתי – הבי״ת בחירק. (יז) שים פניך אל בנות – בחילופים שלנו כתוב למערבאי על בנות למדנחאי אל בנות ונראה שצריך להפך הגרסא כי בכל הספרים כתוב אל בנות וכן במסורת אל בנות ג׳ וסימן הנפלים היו בארץ. וישב ישראל בשטים. בן אדם שים פניך. (יח) תצודדנה – במקצת דפוסים ראשונים התי״ו בחירק ואינה אלא בשוא. (יט) תמותנה – בכל ספרים כ״י מדוייקים אין דגש בנו״ן וכן ראוי כמנהג נו״ן הנקבות וכן כסתותיכנה שבסמוך ובמקצת ספרים מלא יו״ד בין תי״ו לנו״ן. (כ) כסתותיכנה – אין דגש בנו״ן כמ״ש בסמוך ועיין במכלול דף פ״ג ודף קצ״ז.
אשר אתנה – במקצת ספרם התי״ו בצירי וקצתן בסגול ובכולם אין דגש בנו״ן ובמסורת ואתנה ג׳ וסימן ואתנה ידעתן (פ׳ ויצא) ואתנה אבני אלגביש לעיל בסמוך ואתנה צאני (יחזקאל לד) וחד אתנה וסימן הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה אבל ואתן צאני צאן מרעיתי דלקמן סי׳ ל״ד אינו מהם ומטעים בהו אינשי.
זרועתיכם – בספרים כ״י מדוייקים ודפוסים ישנים מלא וא״ו קדמאה.
(כא) ולא יהיו עוד בידכן – הספרים מתחלפים ומי יתן יבאו אנשי כנסת הגדולה ויאמרו. במקצת ספרים אשכנזים ישנים מכמה שנים כתוב בידכם במ״ם וכן מצאתי נסחה ישנה מאד ספרדית שכך היה כתוב בה בתחלה אע״פ שנגררה המ״ם אחרי כן ועשאוה נו״ן ואולם בנסחא מדוייקת מטולעטלא וגם בספרים אחרים כ״י כתוב בנו״ן כחברו שבפסוק והצלתי את עמי מידכן וכן הוא בשרשים ומאיר נתיב.
למצדה – במקצת ספרים ישנים למצודה בוא״ו ורד״ק כתב שהוא חסר וא״ו.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×